פסק-דין בתיק הע"ז 1064-09

כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום בגין עבירה על סעיפים 2(א) ו- 14 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז - 1987 ( להלן - חוק שכר מינימום), ולפי תקנות שכר מינימום (הוראות משלימות לעניין חישוב שכר מינימום יומי), התשנ"ט - 1998 ( להלן - תקנות שכר מינימום).

להלן עובדות המקרה:

1.         הנאשמת מס' 1 הינה בעלת משק במושב שדי תרומות, שאותו מנהל בפועל בנה - הנאשם מס' 2, שהינו האחראי על נושא העסקת העובדים הזרים.

2.         בתאריך 30.6.05 בשעה 13:00 או בסמוך לכך, זומן הנאשם מס' 2 לחקירה במשרדי המאשימה בחיפה בעקבות תלונות שהתקבלו. בתאריך 12.7.05 ערכו המפקחים מטעם המאשימה ביקורת במשק ובדקו את מסמכיהם של 9 עובדים זרים שהועסקו באותה עת במשק.

3.         לטענת המאשימה, הנאשמים לא שילמו לתשעת העובדים הזרים שכר מינימום בגין חודשים מרץ, אפריל ומאי 2005, בניגוד לחוק שכר מינימום ותקנות שכר המינימום.

4.         לאור האמור, הוטלו על הנאשמת מס' 1 קנסות מנהליים בגינם ביקשה להישפט.

טענות הנאשמים:

5.         המפקח מטעם המאשימה, מר שמעון קימה, עשה מס' טעויות בחישוב שכר המינימום של העובדים הזרים, על פיו הוחלט כי הנאשמים הפרו את חוק שכר המינימום. מר קימה חישב בטעות את שכר המינימום לעובדים בחודש 4/05 לפי 25 ימי עבודה במקום 24 ימים, הפחית את ניכויי הרשות מהשכר ששולם, חישב שעות עבודה רבות של עובדים שאינן תואמות את דו"חות הנוכחות וביסס את חישוביו לפי דוחות נוכחות שגויים (ראה מסמך ת/9) ולא לפי דוחות הנוכחות האמיתיים והמקוריים של העובדים הזרים (ראה מסמכים ת/19 - ת/21).

6.         הנאשמים שילמו לעובדים הזרים את שכר המינימום במלואו הן לפי דוחות הנוכחות עליהם הסתמך מר קימה ( ראה מסמך ת/9) והן לפי דוחות הנוכחות המקוריים (ראה מסמכים ת/19 - ת/21).

7.         המאשימה לא הוכיחה ולו לכאורה כי הנאשמים הפרו את חוק שכר מינימום ויש לזכותם ולו מחמת הספק הסביר, כפי שעולה מעדותו של מר קימה באשר לטעויות שנפלו באופן חישוב השכר ששולם.

8.         המאשימה לא חקרה את הנאשמת מס' 1, ללא מתן כל הסבר, ודי בכך בכדי להביא לזיכוי הנאשמים.

טענות המאשימה:

9.         המפקח, מר קימה, החליט לבסס את החלטתו וחישוביו באשר לתשלום שכרם של העובדים הזרים בהתאם לדוחות הנוכחות הראשונים שנמסרו לו ע"י הנאשם מס' 2 (ראה מסמך ת/9) מאחר ודוחות אלו תאמו את עדויות העובדים הזרים, על פיהם הם עבדו 6 ימים בשבוע.

10.        עבירה עפ"י סעיף 14 לחוק שכר מינימום הינה עבירה של אחריות קפידה, ודי בהוכחת היסוד העובדתי של העבירה, אשר הוכח במכלול הראיות בתיק דנן, לשם הרשעה בה.

11.        הנאשמת מס' 1 היא בעלת האישור להעסקת העובדים ותלושי השכר של העובדים הזרים הונפקו על שמה. כמו כן, הקנס המנהלי הוטל על הנאשמת מס' 1.

            על כן, הנאשמת מס' 1 אחראית אף היא לתנאי העסקתם של העובדים הזרים, ויש להרשיעה בעניין זה.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

12.        במשפט הפלילי, נטל השכנוע מוטל על התביעה, הנושאת בעול הוכחת האשמה ואין היא יוצאת ידי חובה זו, אלא אם כן יש בחומר הראיות כולו כדי להוכיח את כל  יסודות העבירה נשוא האישום, במידה שלמעלה מספק סביר.

(ראה י' קדמי, על הראיות, חלק ג', הוצאת דיונון, מהדורה 2004, ע' 1440).